<h1>תוספות רי"ד — יומא</h1>
<h2>דף פא מד</h2>
[יומא נ"ד ע"א] שבע כנגד שבעה שערים. והכי תנן בפ"ק דמדות שבעה שערים היו בעזרה. ומייתינן לה לעיל בפירקא קמא. וקשיא לי דבפ"ב דמדות תנן כל העזרה היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה וי"ג השתחויות היו בם. אבא יוסי בן חנן אומר כנגד שלשה עשר שערים כו'. והכי תנן נמי בפ"ו דשקלים (איכן) [היכן] הי' השתחויות הללו ארבע בצפון וארבע בדרום ושלש במזרח ושתים במערב כנגד השערים כו'. ומצאתי התירוץ בירושלמי שהיא חלוקת רבנן ואבא יוסי בן חנן [אבא יוסי בן חנן] אומר כנגד י"ג שערים ברם כרבנן שבעה שערים היו בעזרה על דעת דרבנן היכן היו השתחויות הללו כהאי דתנינן תמן פי' בפ"ב דמדות לפנים ממנו סורג גבוה י' טפחים ושלש עשרה פרצות היו בו שפרצום מלכי יון וגזרו כנגדן שלש עשרה השתחויות. ובפ"ק דתמיד אמרינן תנן התם פי' בפ"ק דמדות בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס ובית הניצוץ ובית המוקד והלויים בעשרים ואחד מקום [חמשה על חמשה שערי הר הבית ארבעה על ארבע פינותיו מתוכו] חמשה על חמשה שערי העזרה ארבעה על ארבע פינותיה מבחוץ כו' אמר מר חמשה על חמשה שערי העזרה וחמשה שערים היו בעזרה [ורמינהי שבעה שערים היו בעזרה] שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחר במזרח אמר אביי תרי מנייהו לא צריכי שימור רבא אמר תנאי היא דתניא אין פוחתין מי"ג גזברין ומשבעה אמרכלין ר' נתן אומר אין פוחתין משלשה עשר גזברין כנגד שלשה עשר שערים דל חמשה דהר הבית תמניא דעזרה אלמא איכא תנא דאמר תמניא דעזרה אלמא איכא תנא דאמר תמניא הוו ואיכא תנא דאמר חמשה הוו נמצאו עכשיו ארבע חלוקות בדבר חד אמר ה' וחד אמר ז' וחד אמר ח' וחד אמר י"ג.
<h2>דף פא מו</h2>
[יומא ט"ו ע"ב] והרי לשכת הטלאים הית' במקצוע צפונית מערבית. פי' אמתני' דמדות קא סמוך דתנן בפ"ק ארבע לשכות היו ובית המוקד כו' והאי מקצוע צפונית מערבית אבית המוקד קאי.
[יומא י"ז ע"א] ומר קחשיב דרך שמאל. פי' ותבא לשכת הטלאים מערבית דרומית ולשכת החותמות מערבית צפונית ולשכת בית המוקד צפונית מזרחית ולשכת לחם הפנים מזרחית דרומית ומאי דתנן במדות מזרחית צפונית בה נגזו בית חשמונאי אבני מזבח היא לשכת בית המוקד דתני בתמיד וצפונית מערבית שבה יורדין לבית הטבילה היא לשכת החותמות דתני בתמיד והאי הוה בכל חדא וחדא.
<h2>דף פב מג</h2>
[יומא ט"ז ע"א] לפנים הימנו החיל עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם. פי' לפנים מן הסורג הי' החיל רחבו של חיל עשר אמות מן הסורג ועד שער עזרת נשים הי' אויר עשר אמות ואותן עשר אמות היו נקראין חיל ושם היו י"ב מעלות כעליית שער עזרת נשים שמן פתח הר הבית ועד הסורג הי' מישור ומן הסורג ועד שער עזרת נשים היו עשר אמות שנקראות חיל ושם יש י"ב מעלות סמוך לשער עזרת נשים ושום שער לא הי' משער המזרחי של הר הבית ועד שער עזרת נשים ומשער עזרת נשים יכול לראות פתחו של היכל הילכך א"צ להנמיך אלא כותל מזרחי של הר הבית אבל כותל מזרחי של עזרת נשים אין צריך להנמיך שמן השער של עזרת נשים הוא רואה פתחו של היכל.
<h2>דף פב מו</h2>
[יומא ט"ז ע"א] אי אמרת בשלמא ר' אליעזר היא היינו דאיכסי לי' פיתחא. פי' המורה ר' אליעזר הוא דאית לי' מעל' יתירה וגבה קרקע ההיכל מקרקע התחתון כ' אמה וחצי אבל רבינו חננאל זצוק"ל וגם רבינו ברוך זצוק"ל פירשו דר"א הוה מרבה עד כ"ב אמות ומחצה ומונים האמה שלמעלה והג' מעלות של דוכן ואע"פ שפשט המשנה דמידות מוכיח כדבריהם דתנן נמצאת עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל ב' אמות ומחצה אפ"ה כדברי המורה נ"ל שאלו הית' עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל ב' אמות ומחצה מה אנו צריכין לבנין הדוכן א"ו קרקע עזרת כהנים לא הי' גבוה מקרקע עזרת ישראל אלא מעלה של אמה והדוכן היה בנוי על אותה המעלה של גובה אמה וחצי על פני כל אורך העזר' של קל"ה אמה וכפי מה שהיו עולים בדוכן מעזרת ישראל ג' מעלות של חצי אמה לבד מאמת המעלה כך היו יורדין מן הדוכן לעזרת הכהנים אותן ג' מעלות וקרקע העזר' לא הי' גבוה אלא אמה אחת מעזרת ישראל ואין למנות גובהו של דוכן מפני שהוא נבלע בגובה הי"ב מעלות של אולם ומאי דתנן נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל ב' אמות ומחצה זהו בעלייתה מפני הדוכן שהי' בנוי בשפתה ולא בכל העזר' דא"כ ליתני ר"א אומר שתי אמות ומחצה הית' גבוהה עזרת כהנים יותר מעזרת ישראל אמאי תני מעלה מעלה של אמה והדוכן עלי' של אמה וחצי ש"מ שלא היה גובה עזרת כהנים על עזרת ישראל אלא אמה אחת כפתרון המורה.
[יומא נ"ד ע"א] שבע כנגד שבעה שערים. והכי תנן בפ"ק דמדות שבעה שערים היו בעזרה. ומייתינן לה לעיל בפירקא קמא. וקשיא לי דבפ"ב דמדות תנן כל העזרה היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה וי"ג השתחויות היו בם. אבא יוסי בן חנן אומר כנגד שלשה עשר שערים כו'. והכי תנן נמי בפ"ו דשקלים (איכן) [היכן] הי' השתחויות הללו ארבע בצפון וארבע בדרום ושלש במזרח ושתים במערב כנגד השערים כו'. ומצאתי התירוץ בירושלמי שהיא חלוקת רבנן ואבא יוסי בן חנן [אבא יוסי בן חנן] אומר כנגד י"ג שערים ברם כרבנן שבעה שערים היו בעזרה על דעת דרבנן היכן היו השתחויות הללו כהאי דתנינן תמן פי' בפ"ב דמדות לפנים ממנו סורג גבוה י' טפחים ושלש עשרה פרצות היו בו שפרצום מלכי יון וגזרו כנגדן שלש עשרה השתחויות. ובפ"ק דתמיד אמרינן תנן התם פי' בפ"ק דמדות בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס ובית הניצוץ ובית המוקד והלויים בעשרים ואחד מקום [חמשה על חמשה שערי הר הבית ארבעה על ארבע פינותיו מתוכו] חמשה על חמשה שערי העזרה ארבעה על ארבע פינותיה מבחוץ כו' אמר מר חמשה על חמשה שערי העזרה וחמשה שערים היו בעזרה [ורמינהי שבעה שערים היו בעזרה] שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחר במזרח אמר אביי תרי מנייהו לא צריכי שימור רבא אמר תנאי היא דתניא אין פוחתין מי"ג גזברין ומשבעה אמרכלין ר' נתן אומר אין פוחתין משלשה עשר גזברין כנגד שלשה עשר שערים דל חמשה דהר הבית תמניא דעזרה אלמא איכא תנא דאמר תמניא דעזרה אלמא איכא תנא דאמר תמניא הוו ואיכא תנא דאמר חמשה הוו נמצאו עכשיו ארבע חלוקות בדבר חד אמר ה' וחד אמר ז' וחד אמר ח' וחד אמר י"ג.
<h2>דף פג מה</h2>
[יומא ס"ב ע"ב] על טבעת שניי'. פי' המורה כדי שתהא הראשונה מסייעתן להיאחז בה רגלי הבהמה שלא תוהפך ואינו נ"ל דהכי תנן במדות ששה סדרים של ארבע ארבע ויש אומרים ארבעה של שש שש ואם היו ארבעה סדרים יבואו שש אמות בין סדר לסדר ואם הי' ששה סדרים יבואו ארבע אמות בין סדר לסדר א"כ רחוקות היו הטבעות זו מזו שלא יוכל להיאחז שם רגל התמיד וטעמא דמילתא נ"ל שלא הי' רשאי להתקרב אצל המזבח מפני צילו ולא יתקיים כנגד [היום] הילכך (מושבו) [מושכו] כנגד הטבעות רחוק מן המזבח בצפון הטבעות ולמה טבעת שני' ולא הי' שוחט על טבעת דמקצוע צפונית מערבית משום דבעינן כנגד היום ואין השמש מכה אלא בחצי מקום הטבעות אלא מן המזבח שלא יעשה צל (היינו) [היו] מרחיקים ובטבעת דמקצוע לא (היינו) [היו] שוחטים שאין זה כנגד היום מש"ה הי' שוחט על טבעת שניי'.
<h2>דף פג מח</h2>
[יומא נ"ב ע"א] כותל האולם חמש והאולם אחת עשרה. פירש המורה כותל החיצון למטה רוחב היסוד והאסקופה למעלה מגובה כיפת הפתח עובי החומה שעולה עד ק' אמה לבד רוחב כיפת החלל שהיא אחת עשרה אמה לבד רוחב כיפת עובי החומה. ומשמע מדבריו שאותן י"א אמה שהיו בין האולם ובין ההיכל כיפה היתה עליהם. ואינו נראה לי אלא האולם לא הי' אלא כותל אחד שאורכו מאה אמה ועוביו ה' אמות, ופתח הי' באמצעו ארבעים אמה גובהו ועשרים אמה רחבו ובינו ובין ההיכל הי' אויר מגולה ולא הי' שם תקרה ולא כיפה, ומש"ה תנן בפ"ג דמדות וכלונסות של ארז היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם כדי שלא יבעט מפני שהי' כותל יחיד עומד בפ"ע היו צריכים לאותם הכלונסות ואילו הי' כיפה באותן י"א אמה א"כ הי' מחובר כותל האולם עם ההיכל ולא היו צריכין לכלונסות. ומאי דתנן התם ושרשראות של זהב היו קבועות בתקרת האולם שבהן פרחי כהונה עולין ורואין את העטרות שבחלונות, נ"ל על תקרת הפתח של אולם הוא אומר אבל אמה שבין האולם ולכותל אויר מגולה הי' ובכל משנת מדות לא הוזכרה כיפה זו וכל הבנינים והעליות היא מזכיר שם.
<h2>דף פד מז</h2>
[יומא נ"ב ע"א] כותל האולם חמש והאולם אחת עשרה. פירש המורה כותל החיצון למטה רוחב היסוד והאסקופה למעלה מגובה כיפת הפתח עובי החומה שעולה עד ק' אמה לבד רוחב כיפת החלל שהיא אחת עשרה אמה לבד רוחב כיפת עובי החומה. ומשמע מדבריו שאותן י"א אמה שהיו בין האולם ובין ההיכל כיפה היתה עליהם. ואינו נראה לי אלא האולם לא הי' אלא כותל אחד שאורכו מאה אמה ועוביו ה' אמות, ופתח הי' באמצעו ארבעים אמה גובהו ועשרים אמה רחבו ובינו ובין ההיכל הי' אויר מגולה ולא הי' שם תקרה ולא כיפה, ומש"ה תנן בפ"ג דמדות וכלונסות של ארז היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם כדי שלא יבעט מפני שהי' כותל יחיד עומד בפ"ע היו צריכים לאותם הכלונסות ואילו הי' כיפה באותן י"א אמה א"כ הי' מחובר כותל האולם עם ההיכל ולא היו צריכין לכלונסות. ומאי דתנן התם ושרשראות של זהב היו קבועות בתקרת האולם שבהן פרחי כהונה עולין ורואין את העטרות שבחלונות, נ"ל על תקרת הפתח של אולם הוא אומר אבל אמה שבין האולם ולכותל אויר מגולה הי' ובכל משנת מדות לא הוזכרה כיפה זו וכל הבנינים והעליות היא מזכיר שם.
[יומא ל"ו ע"א] אבל מן החליפות ולפנים הכל מודים שפסול. פי' החליפות הוא האויר שיש בין כותל האולם לכותל העזרה שרוחב העזרה היתה קל"ה אמה וכותל האולם הי' מאה אמה נשארו לעזרה ל"ה אמה הן חציין לצפון וחציין לדרום הרי מכותל האולם הצפוני ועד כותל העזרה היו י"ז אמות וחצי ואותן י"ז אמות וחצי ברוחב ה' אמות שהי' עובי של כותל האולם נקראין בית החליפות שהי' אויר ומהן ולפנים לצד ההיכל נקרא מן החליפות ולפנים אבל הכ"ב אמות שבין האולם ולמזבח עד כותל העזרה הצפוני נקרא צפון לר"א בר"ש.
<h2>דף פה מב</h2>
[יומא ס"ב ע"ב] של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית פי' המורה על קרן צפונית מערבית של מזבח משום דקדשי קדשים שחיטתן על ירך המזבח צפונה ושם הי' בית המטבחים כו' ואינו נ"ל דכיון דכולהו טבעות קיימי בצפון מזבח מה לו צפונית מערבית היה לו לומר על קרן מערבית דהא כולהו לצפון המזבח קיימי אלא ודאי האי דתני על קרן מערבית צפונית על מקום הטבעות קאי שהי' כטבלה מרובעת כ"ד אמות על כ"ד אמות או כ"ד אמות על ל"ב אמות באורך המזבח ומן המזבח לצד צפון היו כ"ד אמות כדתנן במדות ובקרן מערבית צפונית של מקום הטבעות הי' שוחט למה כדי שיתרחק מן המזבח מפני שצל המזבח הי' מושך בבקר ולא הי' בא כנגד השמש מש"ה הי' מרחיק מן המזבח ככל מה שיכול ולא הי' שוחט בטבעות הקבועות למזבח.
